אדם הסובל מכאבים חוזרים בפרק כף היד מחליט לטפל בבעיה. עומדות בפניו כמה אפשרויות : הוא יכול ללכת לרופא מומחה שיבחן את המפרק, ישלח לצילומים, יאבחן את כף היד ובסוף ייתן לו טיפול מקומי, שבתקווה יקל על הכאב.  האפשרות הנוספת היא ללכת לרופא כללי, שיברר מה אורח החיים שלו, איך הוא מפעיל את כף היד ואת כלל המפרקים, האם ישנם מקומות נוספים שכואבים בגוף,  האם הוא נמצא במתח וכו'. הוא ינסה להבין מה הכאב הנקודתי מספר על המצב הכללי שלו ויפנה את הטיפול לאדם השלם, ולא נקודתית לאזור הכואב.  

הפסיכולוגיה המערכתית, בדומה לרופא הכללי, רואה במקרים נקודתיים "סימפטום" למאפיינים של המערכת. קושי של פרט אחד עשוי להצביע על מאפיינים וקשיים של המערכת. כאשר עולות בעיות או קשיים אצל ילד באופן טבעי אנו ממהרים, כמו אותו רופא מומחה, לבדוק ולחפש את הסיבות לקושי אצל הפרט באופן נקודתי ("אולי יש לו בעיות קשב?" "אולי הוא לקוי למידה?").  כאשר יש מספר ילדים עם קשיים בכיתה, העומס והקושי על המערכת הולך וגדל, מה שעלול להוביל לחיפוש אחר עוד ועוד פתרונות נקודתיים שיקלו על המצב. ​​​​​​​​​​