הורות תומכת לקראת מעבר לכיתה א'
למה ילדי זקוק?
ימים אלו, לאחר סיום תקופת הרישום הם ימים של חשיבה לקראת המעבר לכיתה א'. לצערנו, גם השנה, בצל המלחמה, התהליך מלווה באתגרים נוספים ובחששות מוגברים. הורים רבים עסוקים בשאלה כיצד יוכלו לתמוך בילדם לקראת המעבר בצורה מיטיבה כך שהמעבר לכיתה א' יהיה מגדל ומעצים ויתאפשר בצורה מיטבית על אף האתגרים.
המעבר מגן הילדים לכיתה א': תפיסת המעבר
העלייה לכיתה א' מהווה מעבר טבעי, החיוני להתפתחותו הלימודית, החינוכית והחברתית כמו גם לבריאותו ולחוסנו של הילד. זהו ללא ספק אחד הצמתים המשמעותיים ביותר בחייו של הילד, וגם בחיי המשפחה. המעבר מלווה בהתרגשות וציפייה, אך גם בחששות ושאלות רבות. הורים רבים תוהים כיצד יוכלו לתמוך בילדם לקראת המעבר המרגש וכיצד ניתן לעזור לו להתמודד עם האתגרים החדשים שמצפים לו בבית הספר. כדי לתמוך בילד לקראת המעבר, חשוב להכיר כמה היבטים מרכזיים בהתפתחות: קוגנטיבי, רגשי, חברתי ופיזיולוגי.
מדובר במעבר ממסגרת משפחתית ואינטימית יחסית, למסגרת גדולה יותר שבה יש יותר מבוגרים ויותר ילדים. זהו מעבר מלמידה חווייתית ומשחקית, ללמידה מבוססת מיומנויות והישגים, ומחופש פעולה יחסי לחלוקה מובנית של שיעורים ונורמות. מבחינה פיזית, מבנה בית הספר הוא גדול ורחב ידיים, בניגוד למבנה האינטימי של גן הילדים, שהכיל את כל עולמם וצרכיהם של הילדים.
בנוסף, הילד עובר ממעמד של "הבוגר ביותר" בגן, למעמד של "הצעיר ביותר" בחברה גילאית רחבה יותר. זהו מעבר מהחממה המגוננת והמסגרת האימהית של הגן, לדמויות בוגרות יותר, שפחות מוכרות לו, ושהוא נדרש להסתגל אליהן. כל אלו הופכים את המעבר לאתגר משמעותי, הן עבור הילד והן עבור ההורים.
היבטים מרכזיים למוכנות לכיתה א'
ההיבט הקוגנטיבי: האם הילד מוכן ללמידה פורמלית?
ההיבט הקוגנטיבי מתייחס ליכולות השכליות של הילד, שחיוניות ללמידה בבית הספר. חשוב לשים לב לדברים הבאים:
-
זיכרון ויכולת ריכוז: ילד שעומד להיכנס לכיתה א' צריך להפגין יכולת ריכוז והתמדה במשימות שונות, כמו הקשבה לסיפור או ביצוע הוראות. יכולת להיות מרוכז בגירוי אחד ללא מוסחות, להבין ולבצע משימות, כמו כן, חשוב שיוכל לזכור מידע חדש, כמו שמות של אותיות או מספרים.
-
סקרנות ורצון ללמוד: ילד שמוכן לכיתה א' יראה סקרנות כלפי העולם סביבו, ישאל שאלות וירצה להבין איך דברים עובדים. המוטיבציה ללמוד היא קריטית להצלחה בבית הספר. גילוי עצמאות בלמידה, גמישות מחשבתית. תכנון ופתרון בעיות. מוכנות לחזרתיות ויכולת לתקן.
-
כישורי שפה: חשוב שהילד יביע את עצמו בצורה מילולית ברורה, יבין הוראות מילוליות ויכיר מילים ומושגים בסיסיים. כמו כן, כדאי לבדוק אם הוא מתחיל לפתח מודעות פונולוגית, כמו זיהוי צלילים פותחים וסוגרים במילים, שפה עשירה וסיפור סיפורים.
-
יכולות חשבוניות: ילד שעומד להיכנס לכיתה א' צריך להכיר את המספרים עד עשר, לדעת לספור ולבצע מניפולציות חשבוניות פשוטות כמו חיבור וחיסור בסיסי.
-
ניצני אוריינות: זיהוי אותיות, הבנת הקשר בין אותיות לצלילים, והיכולת לפרק מילים להברות הם סימנים לכך שהילד מתחיל להיות מוכן ללמידת קרוא וכתוב.
ההיבט הרגשי: האם הילד עצמאי ויכול להתמודד עם אתגרים?
ההיבט הרגשי מתייחס ליכולת של הילד להתמודד עם שינויים, תסכולים ואתגרים רגשיים. על ההורים להביט האם הילד מגלה עצמאות ופחות תלותי במבוגרים סביבו, האם נוטה לקבל אחריות למעשיו, יכולת למלא תפקידים, שיפור בדחיית סיפוקים, האם מתמודד עם תסכולים ונכון לקבל חוקים והוראות. חשוב לשים לב לדברים הבאים:
-
עצמאות ותפקודים ניהוליים: ילד שמוכן לכיתה א' צריך להפגין עצמאות מסוימת, כמו היכולת להתלבש לבד, לארגן את חפציו ולבצע משימות באופן עצמאי ללא תלות מלאה במבוגרים. חשוב לציין שמיומנויות אלו נרכשות וניתן "להתאמן" עליהן לקראת המעבר.
-
קבלת אחריות: חשוב שהילד יבין שיש לו אחריות למעשיו ויוכל למלא תפקידים קטנים, כמו לסדר את הצעצועים או לעזור במטלות בית פשוטות.
-
דחיית סיפוקים: היכולת להמתין לתורו, להתמודד עם תסכולים קטנים ולקבל את העובדה שלא תמיד מקבלים מה שרוצים מיד היא חשובה מאוד להצלחה בבית הספר.
-
קבלת חוקים והוראות: ילד שמוכן לכיתה א' צריך להבין שיש חוקים וכללים שהוא צריך לציית להם, ולהיות מסוגל לקבל הוראות מהמורה.
ההיבט החברתי: האם הילד יוצר קשרים ומתמודד עם קונפליקטים?
ההיבט החברתי הוא חשוב להצלחה בבית הספר, שבו הילד נדרש ליצור קשרים עם ילדים אחרים ולהתמודד עם מצבים חברתיים מורכבים. מיומנויות חברתיות הנן חלק מהמשימה ההתפתחותית בגילאים אלו ותמיכת ההורה וצוות הגן חשובה בפיתוח מיומנויות אלו. חשוב לשים לב לנקודות הבאות:
-
יכולת לשתף פעולה: ילד שמוכן לכיתה א' צריך להיות מסוגל לשתף פעולה עם ילדים אחרים, לשחק במשחקי קבוצה ולהבין את חוקי המשחק.
-
ניהול קונפליקטים: חשוב שהילד יוכל להתמודד עם מריבות קטנות, לנהל משא ומתן עם חבריו ולוותר במידת הצורך.
-
יצירת קשרים חברתיים: יצירת קשרי חברות ראשוניים, הבנת נורמות חברתיות בסיסיות, כמו כיבוד תור או הקשבה לאחרים.
-
שיח רגשי: יכולת לדבר על רגשותיו, יכולת להקשיב לאחר ופיתוח יכולת אמפתיה.
ההיבט הפיזיולוגי: יכולת פיזית לישיבה ממושכת ולכתיבה.
ההיבט הפיזיולוגי מתייחס ליכולות המוטוריות של הילד, שחשובות לביצוע משימות כמו כתיבה, ציור ופעילות גופנית. האם הילד יציב ותנועותיו מתואמות, האם מגלה יד דומיננטית, יודע איך לאחוז בעיפרון, לגזור במספריים ולשרוך שרוכים. חשוב לבדוק את הדברים הבאים:
-
מוטוריקה גסה ועדינה: שליטה במוטוריקה הגסה (ריצה, קפיצה) ובמוטוריקה העדינה (אחיזה נכונה של עיפרון, גזירה במספריים).
-
תיאום עין-יד: חשוב שהילד יוכל לבצע משימות שדורשות תיאום בין העין ליד, כמו ציור או כתיבה, העתקת צורות, גזירה והדבקה.
-
יציבה, ותנועה: יכולת יציבה טובה ותנועות מתואמות, שיאפשרו לו לשבת בכיתה למשך זמן ממושך ללא קושי.
הכח שבי - אני אהוב, נחוץ ויכול
חיזוק הביטחון העצמי של הילד
חשוב לחזק את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של הילד לקראת המעבר לכיתה א'. העבירו לו מסרים חיוביים על כך שהוא אהוב ונחוץ כפי שהוא, ללא קשר להצלחות או הישגים. עודדו אותו להבין שהוא יכול לעזור, לשמח, לשתף ולבקש עזרה כאשר הוא זקוק לה. חיזוק תחושת הערך העצמי של הילד יסייע לו להתמודד עם האתגרים החדשים שיציב בפניו בית הספר.
איך ההורים יכולים לעזור לילד להתכונן למעבר?
ההורים הנם הדמות החשובה והמשמעותית ביותר בחיי ילדם . מעורבות גבוהה ומוקדמת של ההורים כבר בכניסה לגן חובה ובמהלכו חשובה ביותר. גם בשלב זה של השנה- לקראת סופה. ישנם דברים רבים שניתן לעשות על מנת לתמוך במעבר מוצלח מהגן לכיתה א, ולתרום למוכנות של הילד בכל אחד מההיבטים.
-
עבודה על הרגשות שלכם ההורים: חשוב שתבחנו את הרגשות והעמדות שלכם כלפי המעבר, ותנסו להעביר לילד מסרים חיוביים ומחזקים. ילדים קולטים את החששות של הוריהם, ולכן חשוב שיראו ביטחון ורוגע בתהליך.
-
הכנה מוקדמת: ניתן לערוך לילד היכרות מוקדמת עם בית הספר, להסביר לו מה מצפה לו ולהפיג חלק מהחששות. ביקור בבית הספר, מפגש עם המורה או שיחה על השגרה החדשה יכולים לעזור לילד להרגיש מוכן יותר.
-
שיחות עם הילד: כדאי לנהל עם הילד שיחות שידגישו את הדמיון בין הגן לבית הספר, ולא רק את השוני. הסבירו לו שגם בבית הספר יהיו פעילויות מהנות, חברים חדשים והזדמנויות ללמוד דברים מעניינים.
-
תמיכה רגשית: חשוב להיות קשובים לצרכים של הילד, להקשיב לו ולתת לו תחושה שהוא לא לבד בתהליך. עודדו אותו לשתף בתחושותיו וחששותיו, ותנו לו להבין שאתם שם כדי לתמוך בו בכל צעד.
-
עבודה על מיומנויות של עצמאות ותפקודים ניהוליים: ניתן לעבוד על עצמאות בבית, לתת לילד משימות ואחריות, לעבוד איתו על עצמאות בהתארגנות, הן בהתלבשות והן על ארגון חפציו וחדרו.
-
חיזוק תפקודים חברתיים ופתרון בעיות: עודדות את ילדיכם להזמין חברים. אם מתעוררים קונפליקטים, ניתן לחשוב עמו על דרכים שונות לפתרון הבעיות וכד'.
השפעות המלחמה על המוכנות לכיתה א'
בזמן מלחמה או מצב חירום, המעבר לכיתה א' עשוי להיות מורכב יותר עבור ילדים והורים. המצב הביטחוני הלא יציב, לצד שיבושים בשגרת החיים, עלול להשפיע על המוכנות הרגשית, החברתית והקוגניטיבית של הילד למעבר המשמעותי הזה. ילדים שחווים אירועים טראומטיים, כמו אזעקות, פינוי ממקום מגורים או פרידה ממסגרות מוכרות, עלולים להפגין סימני חרדה, קשיי ריכוז או נסיגה בהתנהגות. כל אלו עשויים להקשות על ההסתגלות לכיתה א', שממילא דורשת מידה רבה של ביטחון עצמי ויציבות רגשית.
איך מתמודדים?
להורים תפקיד מרכזי בתיווך המציאות לילד והנכחת מסרים מחזקים. חשוב להעביר לילד מסר של צמיחה ורציפות תפקודית, גם בזמן משבר. יש צורך להבחין בין קשיים הנובעים ממצב המלחמה לבין קשיים התפתחותיים שקדמו למלחמה או נוצרו כתוצאה ממנה. ילדים זקוקים לחיזוק תחושת האמון במבוגרים סביבם ולתמיכה רגשית שתעזור להם להתמודד עם האתגרים. חשוב לזכור שגם בזמן קשה, ילדים הם בעלי יכולת התמודדות והסתגלות גבוהה. עם סבלנות, הקשבה ותמיכה מצד ההורים והצוות החינוכי, הילד יוכל לעבור את המעבר בהצלחה ולהתחיל את דרכו בבית הספר בצורה הטובה ביותר.
דרכים לחיזוק הילדים בתקופה זו:
-
שיח על רגשות - חשוב לעודד את הילד לבטא את רגשותיו, הן החיוביים והן הקשים. מתן תוקף לכל רגש מסייע לילד להבין שהרגשות שלו לגיטימיים, ושמותר לו להרגיש גם פחד, כעס או עצב. שיח פתוח על רגשות יכול להפחית את תחושת הבידוד ולחזק את הקשר בין הילד להוריו.
-
פיתוח דרכים להרגעה עצמית - לימוד טכניקות להרגעה עצמית, כמו נשימות עמוקות, דמיון מודרך או פעילות גופנית, יכול לעזור לילד להתמודד עם מצבי לחץ וחרדה. אלו כלים שיכולים לשמש אותו לא רק בתקופת המלחמה, אלא גם בהמשך דרכו בבית הספר.
-
מגע וחיבוקים - מגע פיזי, כמו חיבוקים או ליטופים, יכול להעניק לילד תחושת ביטחון ורוגע. המגע הפיזי משדר לילד שהוא לא לבד, ושאתם שם כדי להגן עליו ולחזק אותו.
-
ריבוי בחוויות משותפות - פעילויות משותפות עם ההורים, כמו משחקים, יצירה או בישול, יכולות לחזק את הקשר המשפחתי ולהעניק לילד תחושת יציבות. חוויות אלו גם מסיחות את הדעת מהמצב הביטחוני ומאפשרות לילד להרגיש נורמליות גם בזמן קשה.
-
יציאה לאוויר הצח - פעילות בחוץ, כמו טיולים קצרים או משחקים בפארק, יכולה לעזור לילד לשחרר מתחים ולהתחבר לטבע. האוויר הצח והשינוי בסביבה תורמים לשיפור מצב הרוח ולהפחתת תחושת הלחץ.
-
חיזוק מסרים של תקווה - חשוב להעביר לילד מסרים של תקווה ואופטימיות, גם בזמן קשה. הסבירו לו שהמצב הוא זמני, ושהחיים יחזרו לשגרה בהדרגה. הדגישו את הדברים החיוביים שמחכים לו בבית הספר, כמו חברים חדשים, פעילויות מעניינות ולימודים מאתגרים.
לסיכום
המעבר לכיתה א' הוא אכן צומת משמעותי בחיי הילד והמשפחה, מעבר זה הנו מעבר טבעי התפתחותי עבור הילד ועם הכנה ותמיכה מצד ההורים, הילדים יצליחו להתמודד עם האתגרים החדשים בהצלחה. חשוב לשים לב לעמדותינו לגבי המעבר, להיות גאים, לשמוח עם הילד ולהיות שם לצידו עם החששות. במידה ויש צרכים שעולים- כדאי לשתף את בית הספר מבעוד מועד בכדי שהוא יוכל להערך לקליטתו. כדאי לערוך לילד הכנה מקדימה והיכרות עם בית הספר על מנת להפיג חלק מהחששות. לחילופין, ניתן לנהל עם הילד שיחות שידגישו את הדמיון שיש בין המוסדות ולאו דווקא את השוני שנולד כתוצאה מהמעבר.
חברים חדשים, פעילויות מעניינות ולימודים מאתגרים.
במידת הצורך, באם עולים שאלות או חששות. מוזמנים לפנות אלינו בשמחה דרך צוותי הגנים, והתחנות האיזוריות.
צוות שפ"ח ירושלים.