לקות למידה מתבטאת בקשיים משמעותיים מאד בקריאה הטכנית, ו/או בהבנת הנקרא, ו/או בכתיבה והבעה, ו/או בחשבון. הקשיים הללו נגרמים מהנמכה באחד התפקודים הקוגניטיביים, השכליים.  זו יכולה להיות הנמכה ביכולת ללמוד ולזכור, או הנמכה ביכולת לבצע פעולות מהירות ואוטומטיות, או הנמכה ביכולת לפרק מלים לצלילים מהן הן מורכבות, או גורמים אחרים.  

​

לקות הלמידה ממוקדת בתחום אחד או שניים.  רוב התפקודים הקוגניטיביים של ילד לקוי למידה הם תקינים.   

הקשיים הללו בקריאה, כתיבה או חשבון אינם נגרמים מקשיים רגשיים, או מכך שהילד קיבל הוראה לא מתאימה בבית הספר, או מכך שהוא עולה חדש שאינו שולט בשפה העברית, או מסיבות דומות. אם קשיי הקריאה, הכתיבה או החשבון נגרמים מאחת הסיבות הללו, לא מדובר בלקות למידה אלא בעיה אחרת.  

​

הקשיים הללו בקריאה, כתיבה או חשבון אינם נגרמים מרמת המוטיבציה של הילד (הרצון שלו ללמוד ולהתאמץ).  מצד שני, קשיים בקריאה, כתיבה או חשבון יכולים בהחלט לפגוע בדימוי העצמי, בתחושת המסוגלות של הילד, וגם במוטיבציה שלו.

​

ללמוד משהו חדש זה "ליפול לתוך הלא נודע". כדי ללמוד הילד צריך להסכים לצאת מאזור הנוחות שלו ולהיכנס לאזור של אי ודאות.  הילד צריך להסכים להיות במצב בו הוא עלול להיכשל.  זו חוויה לא פשוטה גם לנו המבוגרים.  בשביל שילד יצליח לעשות את זה הוא צריך כוחות.  חוויות קודמות של הצלחה בלמידה עוזרות לילד להעז להמשיך ללמוד דברים חדשים. 

​

לילד לקוי למידה יש הרבה פחות חוויות של הצלחה בלמידה.  בנוסף, כל למידה חדשה קשה עבורו שבעתיים.  ילד כזה עלול לחוש מגוון של תחושות קשות:  תסכול, מבוכה, כעס, לחץ, רגשי נחיתות ("אני לא מספיק מוצלח", "אחרים טובים ממני"), יאוש ("אין טעם להמשיך להתאמץ, ממילא לא אצליח").   

​

הורים לילד לקוי למידה עלולים גם הם לחוות תחושות קשות. הם עלולים, למשל, לחוש אשמה ("בגללי הוא כזה", "זה גנטי", "לא נתנו לא מספיק עזרה"), אכזבה, הזדהות ("גם אני הייתי כזה בגילו"), תסכול, חוסר אונים לסייע לילדם, קושי רב עם מעמסת הטיפול בילד אחד אל מול הצורך להקדיש זמן ומשאבים גם לילדים אחרים, דאגה לגבי עתיד הילד.  לעתים קיימת בושה והסתרה של הקושי כלפי המשפחה המורחבת. לעתים ההורים חווים כעס על מערכת החינוך.   

אנחנו הפסיכולוגים החינוכיים עובדים ביחד עם ההורים, עם הילד ועם הצוות החינוכי כדי להפוך את הקושי לאתגר.  אנו מאמינים שניתן לעזור לילד להתמודד טוב יותר עם לקות הלמידה בדרכים הבאות: 

• הכרת תחומי החוזק של הילד ופיתוחם: ילד שרואה בלקות רק היבט אחד של אישיותו ומכיר אצלו תחומי חוזק, מתמודד טוב יותר. אנו מסייעים לילד, להורים ולצוות החינוכי להכיר את תחומי החוזק של הילד, לטפח ולפתח אותם ולהביא אותם לידי ביטוי בבי"ס ואחר הצהריים.   

• פתיחות לגבי הקשיים ונכונות לקבל עזרה: אנחנו רואים את הילד כשותף שלנו לתכנית הטיפולית. במהלך העבודה איתו הילד ואנחנו מכירים ביחד את תחומי הקושי והחוזק שלו.  מתוך מודעות לתחומי הקושי, קל יותר להסכים לקבל עזרה ואפילו לבקש עזרה באופן פעיל. 

• תמיכה: ילד לקוי למידה זקוק לתמיכה, עידוד והכוונה רבים של אחרים משמעותיים. ילד שמוקף במבוגרים שמאמינים בו, ובחברים שאוהבים אותו יצליח להתמודד עם לקות הלמידה טוב יותר. 

• תחושת מסוגלות ותקווה: ילד לקוי למידה שמקבל חוויות רבות של הצלחה יכול לפתח תחושת מסוגלות ותקווה שבאמצעות עבודה קשה, מאמץ והתמדה מצבו ישתפר. כאשר הילד שותף פעיל לתכנית הטיפולית, כאשר הוא מציב לעצמו יעדים ברורים וסבירים, וכאשר המבוגרים הסובבים אותו מציבים בפניו דרישות המתאימות ליכולותיו, הוא יצליח טוב יותר. ילד לקוי למידה צריך להרגיש שהוריו והמורים שלו מבינים אותו אך עם זאת לא מוותרים לו ולא מוותרים עליו, ומאמינים ביכולתו להתקדם.